מערכות יחסים

מערכות יחסים זה מה שעוטף אותנו, קשרים מסוגים שונים; בני זוג, חברים, חברות, הורים, הבוס או הקולגה.. מערכות שלמות של יחסים עם האנשים שמלווים את היום יום שלנו. המערכות האלה באות עם חוזה, חוזה לא כתוב שמתהווה כבר בשלב ההכרות. כמו בקונסטלציה משפחתית, כך בכל מערכת יחסים, לכל אחד מהצדדים יש תפקיד במערכת. התפקיד שאנחנו מקיימים במערכת יחסים אחת שונה מתפקיד בקשר אחר, לעיתים אני המוחצן או המוביל או זה שנמצא בפרונט ופעם אני הנחבא אל הכלים, הצד שנח לו להיות יותר מאחורי הקלעים, פחות דומיננטי, פעם אני בתפקיד הרוחני/ היפי המוזר ולפעמים הבורגני, לפעמים אני האומן ולפעמים אני היזמת החריפה. יש בי ובכל אחד מאיתנו את כל הצדדים האלה ועוד רבים אחרים, אינסוף של ביטויים לאישיות שלנו ובכל קשר אנחנו מביאים לקדמת הבמה צדדים דומים אבל עם דקויות שונות. למה הדבר דומה, אני אוהבת להסתכל על עצמי כעל פלטה אינסופית של צבעים וגוונים שהופכים אותי להיות אני. כל פעם הזרקור מופנה לכיוון צבע אחר, או טון אחר של צבעים באותה פלטה, וכל מערכת יחסים מאפשרת למשהו אחר מתוכי לצאת לאור. גם אם בקשר מסויים יש עוד נגיעה אחת קטנה של צבע שונה, הטון של האני כבר הופך להיות משהו קצת אחר. לא תמיד אנחנו מודעות לתפקיד שלנו במערכת מול אדם מסוים. האופן שבו האדם שמולנו רואה אותי מאפשר ומעודד אותו להביא את הצבע שלו לתוך הקשר או בכלל בחיים. חברויות וקשרים הרבה פעמים משנות צורה, החוזה משתנה, התפקיד שלנו במערכת זז, ולא כל מערכות היחסים יודעות לשרוד את השינוי הזה. אנחנו תמיד שואפים להיום טובים יותר, לא בהשוואה למישהו אלא בני אדם טובים יותר. זו עבורי לפחות הנחת היסוד.

צבע חדש מעז.. כשאנחנו פוגשים מישהו או משהו בחיים שמגרה לנו את ההוויה, כשאני שמה לב שצבע חדש מתוך אותה פלטה של צבעים מתחיל להגיח, וזה לא חייב להיות צבע חדש לחלוטין, כי אין כזה, אנחנו מכירים את כל הצבעים שלנו גם אם לעולם לא אפשרנו לנו להביא אותם, כשאותו צבע מתגלה, ההוויה שלנו לא יכולה יותר להחזיר אותו למחשכים. הפלטה הזו, היא היא המהות הנשמתית שלנו והיא כ"כ רוצה להתגלות ולעשות אהבה עם העולם, עם הנשמות שסביבה. אז כשעוד גוון מתוכה מצליח לראות את האור היא רוצה להגביר אותו, לאפשר אותו, להרחיב אותו, לחגוג את החופש שהוא מביא איתו. אבל הוא לא מביא איתו רק חופש. הרבה פעמים אותו גוון מביא גם שינוי של החוזה במערכת יחסים זו או אחרת. אנחנו מתפתחים, והשינוי בטון יכול הביא לשינוי דרמטי בקשרים שלנו. למשל: אם אני אדם מרצה בקשר ועכשיו אני פחות מוכנה לוותר עלי, אם במערכת זוגית הייתי המפרנס אבל אני רוצה לגלות משהו אחר מתוכי שמשפיע גם על הפן הכלכלי בבית, אם הייתי החברה שאת מדברת איתה 5 פעמים ביום אבל עכשיו יש לי משהו חדש שקורה. החוזה משתנה. לפעמים זה בקטן ולפעמים זה ביותר גדול. יש שינויים שיאתגרו את החוזה עם אדם אחר ולא ישנו כלום בחוזה עם אדם אחר, בין אם הם גדולים או נמצאים בדקויות של המהות הנשמתית שלנו. לא תמיד אנחנו מזהים את השינוי באדם שמולנו ומתנהלים לפי החוזה הישן, אז למעשה יש פער בין מי שאותו אדם גדל והתפתח להיות לבין התפיסה שלנו אותו, מה שמייצר אצלו תסכול וכעס. במקרים אחרים אנחנו לא יודעים לשים את האצבע על מה שקרה אבל אנחנו מרגישים נבגדים, כועסים, פגועים, לקחו לנו משהו מוכר ואהוב שהיה לו תפקיד בחיים שלנו ועומד מולנו אדם שונה. איך מתמודדים? צריך לזכור שאנחנו משתנים כל הזמן, כולנו, מי שהיינו לפני רגע ומי שאנחנו עכשיו דומים ושונים ברבדים של דקויות שלא תמיד אנחנו אפילו יודעים להצביע עליהם בברור. אז השלב הראשון הוא לדעת את זה, עלי וגם על האדם שמולי. הדבר השני שעבורי הוא אמת תמיד, השינוי הוא תמיד לטובה, כי אנחנו מתפתחים, כי מי שהיינו נמצא שם ויהיה שם אבל נוסף לו רובד אחד או שניים וזה מעיד על עומק חדש. כשאנחנו חשים שמערכת יחסים השתנתה לנו, עלינו ראשית לברר עם עצמינו מה הרגש שעולה בתוכינו, כעס, עלבון, עצב. חשוב דבר ראשון לאפשר לרגש שעולה מקום. הדבר הבא הוא להבין מה השתנה, מה הדבר שנלקח, כי יש דברים שנשארו אותו הדבר, אבל אם אפשר לשים את האצבע על דבר אחד או אולי יותר שאנו חשים שנלקח מאיתנו.

הצעד הבא הוא לבחון את מבחן המציאות. האם זה באמת נלקח מאיתנו או שזה רק הפחד שלנו מהשינוי.

ולבסוף.. תקשורת תקשורת תקשורת.. לשבת עם האדם ולשתף, את הרגש, את התחושה, מה אנחנו מרגישים שנלקח ומה אנחנו צריכים כדי להרגיש בטוחים. זה יהיה החוזה החדש שלנו.