השורה התחתונה - זמן קורונה

אמל"ק : אנחנו עולם של תכלס, מחפשים את השורה התחתונה. בימים האחרונים, אולי שבועות, אני מסתכלת, מתבוננת, קוראת, צופה, כל מה שכולנו עושים כי מה כבר יש לעשות? אה, להגיע למסקנות. אני אדם שאוהב להתבונן, עבורי, בני אדם זה הדבר הכי מעניין בעולם. לא סתם למדתי המון על נפש האדם, זה מרתק. עבורי כן. למערכת העצבים האוטונומית שלנו, יש שתי תתי מערכות האחת נקראת המערכת הסימפטית- אחראית על התגובות המיידיות שלנו בעת לחץ/מתח/מצוקה , השניה היא מערכת העצבים הפראסימפטתית שאחראית על פעולת ההרגעה או ההשהיה לפני שהמערכת הסימפטתית נכנסת לתגובה. ידע וניתוח ידע והמון מספרים וסטטיסטיקות, אצל אדם אחד יכולים להפעיל את המערכת הסימפטית, כלומר לייצר מתח וסטרס ואצל האחר זה דווקא משהו שמרגיע ונותן תחושה של שליטה. זה ממש בפשט. יסלחו לי כל חברי דוברי ה SE אני רואה איך כולנו, גם אני , מנסים להבין, מה כבר כן קורה, מה זה בא ללמד אותנו, השתיננו, השתנית, השתניתי?העולם השתנה? יש הזדמנות חבויה פה ? אין הזדמנות זה סתם וירוס? אז רגע, מה קרה במגפות קודמות? מתי זה עבר,איך האנושות הושפעה.. תנו לנו את התכלס, את השורה האחרונה, ממה אנחנו יוצאים עם הדבר הזה? מלבד משבר כלכלי או שזה גם לטובה? אבל בהוויה נו,בתמונה הגדולה.. תנו לנו משהו להיאחז בו. אין לי תשובה, כי אין. הכל ספקולציות, שום דבר לא ידוע. כל רגע מוביל לרגע הבא, והוא זה שיקבע אותו. ואפשר לשער על פי תרחישים קודמים, או על פי השבועות האחרונים, או על פי מזג האויר מה יהיה, אבל זה סטטסיטיקה. עבורי הכי חשוב זה להבין לעומק באמת מה יש, ולא בחומר, מה יש זה מה המשאבים שיש לנו, מה הכלים שרכשנו, איך אנחנו מכילים את עצמינו, את הסביבה שלנו, מה הימים האלה האירו בנו פנימה, ומה הדברים שאנחנו פחות שמחים שמקבלים זרקור. להכיר כל אחד את עצמו לעומק. מה עושה לכם להיות רגועים? מה מאפשר לכם להיות באהבה עצמית? אהבה עצמית זה לאפשר לנו לנוח, לרקוד, לצחוק, ליצור או להיות בנתינה. מה מעלה את רמות החרדה או מזין אותה?

רק לזהות את המקום שלכם או את הדרך שעברתם כבר, כי רובינו לא נשארו במקום שבו היינו בימים הראשונים שרק שמענו על הקורונה, ייתן לכם איזה פרפסטקטיבה מענינת מוזמנים גם להבין איתי יחד.